אזור הנוחות

בערב פסח משהו בנו לחוץ.

מה קרה?

אנחנו צריכות לצאת מאזור הנוחות שלנו: להוסיף זמן עבודה, לארגן, למיין, להיות יותר באחריות. השגרה המבורכת, הסדר הקים, וכל מה שלא זז במשך השנה, צריך עכשיו להתארגן מחדש ולהתנקות.

וזה לא ממש נוח. יש אפילו פחדים מהתקופה הזאת.

אזור הנוחות הוא כמו חממה - מוגן, צפוי, ללא הפתעות.

לא צריך לחשוב יותר מדי, הכל קבוע וידוע מראש. אין פחדים, אין חששות, אין שינויים.

אבל מה המחיר? בסופו של דבר אם נשאר רק באזור הנוחות שלנו, נהיה במקום ללא בחירה, ללא התחדשות.

האמת היא שדי משעמם שם באזור הנוחות...:)

פגשתי מישהי שנוח לה להישאר רווקה. כל כך נוח, שהיא מוותרת על הזדמנות למצוא בן זוג, להקים משפחה, לחוות את העומק והמשמעות שבחיים משותפים. זהו חשש גדול לאבד את חומת המגן של אזור הנוחות.

אז מה עושים? במקום לחיות את הצמצום, והחששות - פותחים אופקים חדשים. מזהים את הרגש שחוסם אותנו ומבינים מהי ה'חומה' הזאת... ואז קל יותר להזיז אותה.

אנחנו לא יוצאות מאזור הנוחות אלא מרחיבות אותו!

מזהים בכל פעם חומת מגן אחת שאפשר להזיז. מרחיבים את האזור עד שאפשר להיות בלי פחד, לנשום ולהתחדש.

חיבור מקולקל

לצאת מאזור הנוחות = לשבור את חומות המגן שלך ולהישאר חשופה חיבור מעצים לצאת מאזור הנוחות = להשתחרר מחסימות רגשיות אל מרחב מקדם

כך אפשר לברך על זה שיש לנו את ערב פסח המחדש והמרענן ולקבל אותו בלב פתוח...

כי החיים האמיתיים מתחילים כשהמרחב גדל. כשאנחנו מאפשרות לעצמנו לצמוח מעבר למה שנוח ומוכר.

איזו חומה את מוכנה להזיז היום?