כמה מילים על... מקום לרגש

כל הרגשה רעה היא אנרגיה פוטנציאלית

לקראת דרך קיום נכונה יותר,

אם נותנים לה את המרחב הדרוש לה כדי לנוע אל תיקונה.

(יוג'ין ג'נדלין)

למה בכלל אנחנו מחפשים מקום לרגש?

אולי כי יש לנו את הדחף הראשוני להעיף אותן מאתנו והלאה?

יש את הרגשות ה-לא נעימים. מטרידים. מציקים. מנמיכים.

כמו כאב, פחד, כעס בהלה  ועוד.

ויש את הרגשות שהן מטבען לא פופולריים. כמו בושה וקנאה.

אני? מקנאה? ממש לא מדביקה אלי כזה רגש 'נחות'.

בקיצור – הרייטינג של הרגשות השליליים אצלנו הוא לא משהו...  

אז למה שנכניס אותם הביתה?

השם ברא אותנו עם אנרגית חיים של רגשות.

אם אנחנו מתעלמות, מתנגדות ולא מתייחסות אליהם,

הם רק הולכים וגדלים ומביאים איתם בעיות לנפש ולגוף,

ואנחנו - נותרות בתסכול!

איך מגלים אחריות על הרגש שלנו?

מכירים בו, גם אם הוא לא פופולרי, חושפים את האמת שהוא כאן.

נותנים לו שם, ואם לא מזהים מה שמו מתבוננים, ממתינים ומגלים.

אומרים את שם הרגש:

'אני מרגישה כאב'. 'אני מרגישה בהלה', 'אני מרגישה מועקה'....

שוהים עם התופעות הפיזיות שהגוף עובר ומכירים בחשיבות שלהם.

דמעות,  רעד, כיווץ של שרירי הגוף.

חשוב לשים לב שהיחס לרגש יהיה נקי, מתוך זווית של חוויה

ולא מכיוון של מרמור ותלונה.

כשמרגישים את הרגשות הקשים בידיעה שזו חוויה, זהו חלק מהריפוי.

יש אנשים שמטבעם הם בקשר תמידי עם הרגשות שלהם.

הם מזהים את הרגש ויודעים לשחרר אותו.

מי שלא נולד טיפוס של רגשות צריך להתאמן על זה יותר.  

אגב,

ברגע שמזיזים את המחשבות הצידה, נוצר מקום לרגשות.